ישראל מקצה אדמה בצפונן התנחלות שקד להרחבה

Posted: 24/09/2016

הרחבה אקסטנסיבית נמשכת ליד התנחלות השקד בנפת ג'נין . הדחפורים הישראליים באחרונה הרסו אדמות בצפון להתנחלות שקד השייכות לכפר 'עאנין בנפת ג'נין. יותר משני דונמים נהרסו באזור מתוך כוונה להרחיב את ההתנחלות מצדו הצפוני לשימושים תעשייתיים.

האתר, אשר עובר בנייה, מוקף בהתנחלויות כמעט מכל הכיוונים.  וגובל בהתנחלות טל מנשה מצפון מערב , בהתנחלות חיננית מצפון-מזרח, והתנחלות שקד מהדרום, הקהילה של דאהר אל-מאלח ובסיס צבאי ישראלי סמוך מדרום מערב. ראו תמונות 1-3

 

תמונות 1-3: התרחבות מתמשכת בהתנחלות שקד - נפת ג'נין

 

מפה 1: התרחבות נמשכת בהתנחלות שקד

 

אָנָלִיזָה נוספת של מיקום האדמה הנהרסת   הראתה כי האדמה הממוקדת עבור שימושים תעשייתיים  סווגה על ידי ישראל  כמו "אדמות רשומות של המדינה ". כשישראל כבשה את הגדה המערבית בשנת 1967, רק שליש  שטחי הגדה המערבית הכבושה היה רשום על שם האנשים  דרך טאבו טורקי (האימפריה העות'מאנית) והונפק  אישור הבעלות  ו / או עם תעודה בריטית רשמית /  הרישום שהונפק במהלך בתקופת המנדט הבריטי. ביסודו של דבר, חוק הקרקעות העותומאנית (החוק) משנת 1858 ממשיך למשול חזקות הקרקעות בגדה המערבית, אבל זה אף פעם לא היה כל כך רגיל במהלך מאות שנים של השלטון העות'מאני, או לפי הכללים הבריטיים וירדנים ששמרו על אותו החוק. הצו הצבאי הישראלי # 59 (1967 (שתוקן על ידי

  (M.O. 1091)   אשר היוו ניצול לרעה של חוק הקרקעות העות'מאני, שבאמצעותו -הצבאי הישראלי מונה לתפקיד של 'הממונה על הרכוש הממשלתי "הופקעו אדמות שבבעלות ממשלת ירדן. כמו כן, מאפשר 'הממונה על הרכוש הממשלתי "להפקיע אדמות יחידות או קבוצות באמצעות הכרזת "  אדמות ציבוריות "או" אדמות מדינה ",  והממונה יכול להפקיע הקרקעות שבבעלותו או בניהולו של  גוף אויב או אזרח של מדינת אויב במהלך המלחמה 1967.

בהתאם לכך, כאשר ישראל כבשה את שטחי הגדה, נטלה אחריות מלאה על מה שובץ כאדמות מדינה  בתקופת ההנהלה  הירדנית; על שטח של 634,920 דונם (11.2% מסה"כ אזור הגדה המערבית), מסווגת האדמות  כ "אדמות מדינה רשומות". לפרטים נוספים, לחצו כאן:

 Ecstasy vs. Siesta, "Israel Ecstatic vs. International Community Siesta & the Two-State Solution RIP"

היישוב שקד הוקם בשנת 1981 על אדמות כפר עאנין. היום, היישוב משתרע על שטח קרקע כולל 950 דונמים של כפר עאנין והוא ביתם של יותר מ -850 מתנחלים. במשך השנים של הכיבוש הישראלי, הרבה התוכניות הישראליות הופקדו להתנחלות שקד מתוך כוונה להרחיב אותה. טבלה 1 נותנת פרטים של תוכניות שהופקדו להתנחלות שקד מאז הקמתה

 

טבלה 1: תוכניות ישראליות שהופקדו לבנייה והרחבת התנחלות שקד - נפת ג'נין

תוכנית מס.

המַטָרָה

תאריך פרסם

אזור ממוקד

(דונמים)

קהילה מושפעת

יוש/ 1/ 102

שכונה ד

5/6/1997

33.35

יעבד

יוש/ 102

תכנית מפורטת ראשית מתארת התיישבות  שקד

2/3/1989

 589

----

יוש/ 3/ 102

שינוי בתכנית ראשית מפורטת יוש/ 102

18/07/1999

 181.28

----

יוש/ 4/ 102

שינוי בתכנית ראשית מפורטת יוש/ 103

19/07/1999

 262

----

יוש/ 5/ 102

 שינוי בתכנית ראשית מפורטת יוש/ 104

17/12/2012

 122

 יעבד

סה"כ

 

 

מקור: משרד הפנים הישראלי בספטמבר 2016

 

תמונה 1: שקד- תוכנית ראשית מס.  יוש/ 102

 

 

תמונה 2 תכנית ראשית ישראלית מס. יוש / 1/102

 

 

תמונה 3: תכנית ישראלית מס. יוש / 3/102 

 

 

תמונה 4: שקד- תוכנית מס.  יוש / 4/102

תמונה 5: תכנית ישראלית מס.  יוש / 5/102

 

 

סיפוח  של התנחלות שקד לישראל

המפה המתוקנת האחרונה של הפרדה הישראלית שפורסמה באתר שנקרא "משרד הביטחון" באפריל 2007 הראתה כי ישראל מתכוונת לספח התנחלות השקד  בנוסף לשלוש התנחלויות סמוכות, חינני, טל מנשה ואת הריחן לישראל, דרך  הכללתן לשטח שבין קו שביתת הנשק 1949 לבין הקו של גדר ההפרדה הישראלי.

 

אזור זה מאוכלס על ידי גם אלפי פלסטינים החיים בשישה יישובים פלסטיניים לכודים במה שנודע היום בשם "מובלעת  ברטעה [1]" ויש להם בקושי קשר עם היישובים הפלסטיניים הסמוכים למזרח שלהם (ממזרח לגדר  ). ששת היישובים הפלסטינים, שנכלאו הם ברטעה אל שרקייה, אל מונטאר אל ע'רבי , ח' אלשיח' סעיד ,ח'רבת עבדאללה אל יונס, אום אריהאם, ערב אלחמדון , ח'רבת אלמאלח ואת הכפר ברטעה אל שרקייה, (מפה 2)

גדר ההפרדה  במובלעת ברטעה משתרע על כ 19 קילומטר, החל מכפר עאנין ליד הקו הירוק 1949  (קו שביתת נשק), וממשיך למזרח בכיוון כפר ערקה וחותך אדמותיה. לאחר מכן הוא מותח לדְרוֹם מִזְרָח בכיוון הכפרים יעבד וברטעה איפה שהוא לבודד שטח ניכר של אדמות שני הכפרים ואז ממשיך לכיוון כפר זבדה בדרום שבו הוא מבודד חלק מאדמותיו בתוך המובלעת.

 

לסיכום,

החרמה הישראלית וההרס של האדמה הפלסטינית בשטח הפלסטיני הכבוש  בניגוד לחוק הבינלאומי ובאופן ראשי, אמנת ג'נבה הרביעית, מאמר 147 שבאופן ברור אוסר הרס  אקסטנסיבי והפקעת הרכוש  הבלתי מוצדק על ידי הכרח צבאי שבוצע לא כדין ומתוך הפקרות; ומאמר  49 לאמנת ג'נבה הרביעית קובעת גם כי: " אסור להעביר  באופן יחיד או מסיבי , וכן גירושם של אנשים מוגנים משטח כבוש לשטח המעצמה הכובשת או לשטח של כל מדינה אחרת, כבוש או שאינו כבוש , ללא קשר למניעיהם. "הפרת הוראות הסעיף של אמנת ג'נבה הרביעית מהווים הפרות  להאמנה וצריך לעמוד לדין כפשעי מלחמה.

 גם ישראל ממשיכה להפר את התחייבויותיה ככוח כובש תחת כללי החוק הבינלאומי. ברור שהפרקטיות הישראליות בשטחים הפלסטינים מפרים את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR) -  - מזון (מאמר 11  ICESCR) הקובע כי "מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכותו של כל אדם לחיות ברמת חיים הוֹלֵם עבורו ועבור משפחתו, לרבות מזון, מלבושים ודיור נאות , ולשיפור קבוע לתנאי החיים שלו. המדינות כאמור ינקטו צעדים מתאימים כדי להבטיח את מימוש הזכות האמורה,  ושיתוף-פעולה בינלאומי מבוסס על הסכמה מרצון ".

 

בנוסף, לפי מאמר  XXXI של הסכם אוסלו השני של שנת  1995: ישראל אסורה לבנות או לתכנן כל פרויקט או התנחלויות או כל התפשטות קולוניאלית או כל תוכנית שמוביל שינוי של מעמד הגדה המערבית ורצועת עזה. המאמר קובע כי "אף צד לא ייזום או יעשה כל צעד לשינוי מעמד הגדה המערבית ורצועת עזה לפני השלמת תוצאות המשא ומתן על הסדר הקבע".

 

[1] מובלעת ברטעה, היא חלק מאזור הפרדה המערבי, באזור המבודד בין קו שביתת נשק 1949 לבין קו חומת הפרדה הישראלית. 

 

 

הוכן על ידי  
מכון המחקר היישומי - בירושלים

ARIJ